מערך שיעור- בעקבות מחאת עולי אתיופיה- תשע"ה 2015


שיעור זה מוגש לכם מאת צוות 'יסודות' ונשען על צפיה בשיחה מצולמת שהתקיימה בעקבות מחאת בני העדה האתיופית שפרצה בחודש אייר תשע"ה, מאי 2015.

 

הרב סולומון מברהטו, עלה לארץ בשנת 1983 מאתיופיה, והוא בן 15 שנה. כיום, הוא מתגורר באלון שבות שבגוש עציון, ומעורב ביוזמות שונות הקשורות לבני העדה האתיופית.

את הריאיון עם הרב מברהטו ערכה רוחמה גבל-רדמן בימי המחאה שהתעוררה לאחר שחייל בן העדה הוכה על ידי שוטרים.

1.         לכתבת מבט לחדשות מהשלישי למאי 2015, המסקרת את האירוע עצמו וההתפתחות שחלה בעקבותיו:

   

שאלות לדיון לאחר צפייה בראיון עם הרב סולומון מברהטו:

2.         הרב מברהטו מכשיר רבנים בני העדה האתיופית, במטרה שישובו לקהילות האם וישמשו שם כמנהיגים דתיים. שאלת המנהיגות עולה לא אחת בראיון שנערך עמו ואנו בחרנו להתבונן בראיון דרך שאלה זו:

אילו סוגים של מנהיגות פנים-עדתית עולים בשיחה עם הרב?

איזו הנהגה ממסדית / ישראלית פוגשת מנהיגות זו?


 

3.         בפרק המכונה 'אל הנער הזה התפללתי' (מתוך הסדרה מקדש מעט) מופיע רועי, בחור צעיר המיועד לכהן כקייס של קהילת יוצאי אתיופיה.

 

הפרק מציג אלטרנטיבה לסוגי המנהיגות אותם מציין הרב מברהטו. מה הסיכוי ומה המחיר שיש במנהיגות מסוג זה?

 

ההנחה העומדת בבסיס הזכות לתרבות היא שרווחתו של האדם כרוכה ביכולתו לחוש חלק מקבוצת זהות משמעותית, וכי אחריותה של המדינה היא לספק את המסגרת התרבותית-קהילתית שתאפשר לתחושת השתייכות זו לשגשג.

מהי הזהות שמבקשות חלופות המנהיגות השונות לכונן בקרב אנשי העדה?

מהי לדעתכם הזהות שמחוללת מדינת ישראל עבור אנשים אלו?

 

 בהצלחה.

צוות 'יסודות'.

 

עוד בנושא