רצח רבין – מן הימים ההם לזמן הזה

מגזר שלישי וחלוציות חברתית

הרב איתמר נחמני

במשך שנים, יום הזיכרון לרצח רבין משמש, ובצדק, לבחינה עמוקה של מאורעות הזמן הנורא ההוא. אנו מתעסקים הרבה מאוד בשאלת היסוד – על מה הגיעה עלינו הצרה ההיא? התשובות שלנו מובילות אותנו בד"כ לעסוק בהרחבה בסוגיות הנוגעות לתרבות השיח בישראל, תרבות המחלוקת, האלימות והאלימות הפוליטית בפרט ועוד. בצדק רב אנחנו בוחנים בכל שנה ושנה זווית אחרת של הפצע העמוק והמזוהם ההוא שמידי פעם חוזר ומדמם. 

השנה, עשרים וחמש שנים לאותו ערב מר ונמהר, אנו, בעמותת 'יסודות', מבקשים להפנות מבט למה שהתחולל כאן אחרי הרצח. האם וכיצד הצליחה חברה שסועה כל כך, מפולגת כל כך, להיחלץ מגיא הצלמוות החברתי שאיים לקבור תחתיו את החברה הישראלית. השנה אנו מבקשים לא לעסוק בפצע, אלא להפנות מבט לחובשים ולרופאים החברתיים שניגשו וקיבלו על עצמם לטפל בו. 

בידיעון זה אנו מביטים אל עבר ארגונים חברתיים מתוך מה שמכונה 'המגזר השלישי' בישראל. ארגונים שהוקמו לאחר הרצח ובזיקה ישירה אליו.  

מה פירוש 'מגזר שלישי'?

בגדול, המגזר הראשון- מכונה כל המערך המדינתי. רשויות השלטון ומוסדותיו. מגזר שני- מכונה כל מה ששייך למערך העסקי במדינה. לעומת זאת, ארגוני מגזר שלישי הם ארגונים ללא מטרות רווח המבקשים לטפל בסוגיות ציבוריות, להשפיע על מקבלי ההחלטות, למלא את הוואקום שהמדינה לא מצליחה למלא ולטייב את השירות לאזרחים ולחברה. ארגוני מגזר שלישי מקדמים אג'נדות מגוונות, מבטאים מעורבות אזרחית, אכפתיות, השתלבות, ביטוי עמוק לחירות וביקורת על ואל מול מוסדות השלטון. כך נוצר מערך יחסים של שותפות מחד וביקורת שלטונית מאידך. לפיכך, קיומו של המגזר השלישי הוא אחד מאבני היסוד בכל דמוקרטיה שוקקת חיים. 

ארגוני המגזר השלישי נתפסים לא פעם ככאלה  המתנהלים בציר שבין חלוציות לאנרכיזם.

חלוציות לפני המחנה, פועלת בגבולות החוק ולפעמים אף על גבולותיו. חלוציות זו  עשויה, לא פעם, להפוך, בלהט האידיאולוגיה והערכים, לכלי מסוכן ואף אנרכיסטי. הפרק הראשון בידיעון יעסוק בהרחבה בשאלת הגבול שבין חלוציות לאנרכיזם, בין יוזמה שתפקידה לטייב את המערכת, את המסגרת ואת המדינה לבין יוזמה שעלולה להחריב את המסגרת עצמה. 

לאחר רצח רבין ( אירוע המהווה בעצמו יוזמה נוראה של שבירת כללי המסגרת כולם: בחוק, במוסר ובתורה), קמו ארגונים רבים שבחרו להיות חלוצים לטובה, הפועלים בשיתוף פעולה עם המדינה בכדי לסייע לה ולסייע לחברה הישראלית. ארגונים אלו קמו מימין ומשמאל, מהכיוון הדתי מהכיוון החילוני והדבר חולל בישראל תהליך של רוגע. ציר הפעולה של ארגונים אלה זיהה צורך לפעול בין ישראליות-חברה- מקורות ישראל- ויהדות  מתוך מחשבה ששם נקודת השבר הגדולה, כפי שזיהו.

בפרק השני  - נביא בפניכם סיכום ראיונות שערכנו עם שלושה ממובילי ארגונים השייכים למגזר השלישי, שקמו לאחר הרצח: ראיון עם ראש ארגון רבני צהר הרב דוד סתיו, ראיון עם עו"ד דני זמיר מקימה של  ראש מכינת רבין במדרשת אורנים וראיון עם הרבנית ד"ר יפה גיסר שהקימה יחד עם פרופ' שלמה פישר וד"ר יהודה בן דור את עמותת יסודות. את כל המרואיינים שאלנו מספר שאלות יסוד: מה היו מטרות הארגון שהקימו? מה הניע אותם לפעולה בתקופה ההיא? מדוע בחרו לעבוד מחוץ למערכת (מגזר שלישי) ולא מתוכה (מגזר ראשון).  מתוך הראיונות התגבשו תובנות שהונחו בידיעון זה. 

כמו כן אנו עובדים בימים אלו ללקט את תשובות המרואיינים  לסרטון קצר שיראה אור  בקרוב לשימוש הרבים. 

בידיעון זה אנו רוצים להישיר מבט אל עבר המציאות המורכבת שלנו היום, בצל מגפת הקורונה הגובה מאתנו מחיר בריאותי ,אך אולי יותר מהכל מחיר חברתי, כבד מנשוא. הקרע בחברה הישראלית הולך ומתרחב. הכעס של המחנות השונים בישראל אלו על אלו גדול ושיח השנאה שוב מרים את ראשו. נדמה שגם היום עולה שאלת היוזמה הברוכה על מול היוזמה המסוכנת. אנו מקווים שידיעון זה יאיר מספר תובנות ועקרונות העשויים לסייע לנו להתמודד נכון ולקחת אחריות באחריות על החברה הישראלית בימים קשים אלו. 

את השנה פתחנו בבקשה בתפילת אבינו מלכנו: "אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך"! ברצוננו להניח בקשה נוספת, הנאמרת לאורך כל חודש אלול עד לתפילת נעילה אצל בני עדות המזרח ויוצאי צפון אפריקה: "א-לוהינו שבשמיים שית שלום בנינו, תן שלווה בארמונותינו"!  אמן!  

  

 


עוד בנושא