מערך שיעור: שפת התקינות הפוליטית וחופש הביטוי

ידיעון "מילים מתחפשות- פולטיקלי קורקט"

מערך שיעור 

שפת התקינות הפוליטית וחופש הביטוי


קהל היעד: כיתות תיכון.

זמן השיעור המוערך: כשעה וחצי.

לשיקול דעתכם המורים לצמצמם או להרחיב את מסגרת הזמן כראות עיניכם.



1. להתחיל את השיעור במשחק. מטרת המשחק היא להבין כי ישנן שתי שפות המתקיימות במקביל, האחת היא שפת התקינות הפוליטית והשנייה היא שפת היום יום / הסלנג / הסטירה. המטרה תושג על ידי הצעת מילים אלטרנטיביות למילים התקינות פוליטית הנמצאות על הלוח.

מהלך:

לכתוב על הלוח רשימת מילים:

• דיור מוגן.

• אפרו-אמריקני

• אנשים עם מוגבלות.

• מעשי איבה של קיצונים.

• מבקשי עבודה.

• אנשים בעוני.

• גיל הזהב.

לבקש מהתלמידים לכתוב ליד כל אחת מהמילים מילה חלופית (או מילים חלופיות) בהן ניתן להשתמש במקום המילה הרשומה על הלוח.

לבקש מהתלמידים לחשוב מה המכנה המשותף של כל המילים ברשימה המקורית שנכתבה על הלוח (מילים תקינות פוליטית / פוליטיקלי קורקט)

לבקש מכל תלמיד להוסיף דוגמה נוספת לרשימת המילים התקינות פוליטית.

 

2. לאור משחק הפתיחה לנסות לנסח יחד עם התלמידים הגדרה למונח תקינות פוליטית (פוליטיקלי קורקט)

לחלץ יחד עם התלמידים הגדרה שיש בה את היסודות הבאים:

שמירה על כבוד האדם.

הגנה על אוכלוסיות מוחלשות.

כוחה של השפה לעצב מציאות.

 

3. לתת רקע למונח תקינות פוליטית:

מקורו של הביטוי 'תקינות פוליטית' הוא ב'ספרון האדום', ספר ציטוטים מתוך נאומיו ומאמריו של מאו טה צונג, ממוביליה הראשיים של המהפכה הקומוניסטית בסין ומי ששימש כמנהיגה הבלתי מעורער. מסין נדד הביטוי מערבה, בתחילה אל ארה"ב ובריטניה ומשם למחוזות נוספים. כך מצאו את עצמן מילים שיש בכוחן לפגוע ברגשות של קבוצות שוליים המודרות על בסיס גזעי, מגדרי, גילאי וכן הלאה, מוקעות אל מחוץ לשפה המותרת לשימוש, ומכתימות את מי שמשתמש בהן. 

 

4. להסביר:

נקודת המוצא של התקינות הפוליטית היא שכל אדם זכאי לכבוד ולמעמד שווה ביחס לכלל הציבור. זו הנחה מוסכמת והשקפת התקינות הפוליטית  סבורה כי המילים יכולות לכוון את תודעתם של האנשים לקראת אימוצה של הנחה זו. יחד עם זאת, שפת התקינות הפוליטית מעוררת ביקורת נוקבת ויש לשאול מדוע?

הנה מספר דוגמאות שעשויות לתת תשובה לשאלה זו:

• מודעים לכך שזו צנזורה: יצירת המופת של מארק טווין, האקלברי פין, הוצאה מרשימת ספרי הלימוד באמריקה בשל השימוש במילה הלא ראויה NIGGER. על מנת לאפשר לשוב לרשימה היוקרתית של הקלאסיקה האמריקנית הוחלפה מילה זו ב'רעותה הטובה ממנה': SLAVE. "אנחנו מודעים לכך שיאמרו שזו צנזורה" נאמר בהוצאה, אולם צנזורה זו מאפשרת גם למי שמרגיש לא נוח עם הטרמינולוגיה הקודמת ליהנות מהספר .

• 'אותי זה (לא) מצחיק': עידן התקינות הפוליטית לא עושה חסד עם קומיקאים המבקשים להופיע בקמפוסים בארה"ב. בעוד ג'רי סיינפלד הכריז כי יפסיק להופיע באוניברסיטאות, הרי שבברקלי בוטלה הזמנתו של הקומיקאי ביל מאהלר בטקס הסיום שכן בתכנית הטלוויזיה שלו הוא השתלח באופן גלוי באסלאם.

• מי מסתתר מאחורי המסכה? בינואר 2015 נרצחו ארבעה יהודים במרכול כשר בפאריז, נשיא צרפת הולנד הוקיע את המתקפה הברברית ששורשיה אנטישמיים, אולם, כך הצהיר: "לפנאטים אין כל קשר לאסלאם או לכל דת אחרת". המחבל אגב, מהגר יליד מאלי, תיאר את עצמו באזני בני הערובה במרכול כשייך לארגון דאע"ש. כמו בצרפת, אף בארה"ב נמנע הנשיא אובמה במכוון מלהשתמש בביטוי 'טרור אסלאמי', תחת זאת הוא מעדיף לטעון כי המתקפה במרכול הייתה 'אקראית' ללא שום קשר לזהות הרוצח או הקרבנות .

 

 דיון: לבקש מהתלמידים לכתוב לגבי כל אחת משלוש הדוגמאות שצוינו בשיעור 4:

• על איזו קבוצה באה שפת התקינות הפוליטית להגן?

• האם התביעה לשפה 'פוליטיקלי קורקט' במקרה זה היא ראויה או מוגזמת בעיניכם?

במליאה: מה עשוי להיות המחיר של השימוש במילים תקינות פוליטית? מה עשוי להיות הרווח?

האם תמיד ראוי להשתמש בשפה תקינה מן הבחינה הפוליטית? האם ניתן לדבר על קריטריונים הנכונים לכל הקשר חברתי או תרבותי (קריטריון אוניברסלי)?

5. ניסוח דילמה: מה יחסי הגומלין בין השאיפה לשפה תקינה פוליטית ולזכותו של כל אדם לחופש הביטוי?

חופש הביטוי הוא זכות יסוד בתפיסת העולם הליברלית, המוקנית לכל אדם מעצם היותו בן חורין. מדינה ליברלית, המבקשת לממש את חירותם של בני האנוש, דואגת בראש ובראשונה לחופש המחשבה והביטוי. לצד זאת, דואגת המדינה כי חופש הביטוי של האחד לא יפגע באחר. כיצד אם כן נגדיר את התביעה לשפה תקינה פוליטית, האם זוהי הגבלה הפוגעת בזכות הליברלית לחופש הביטוי או הגנה על קבוצות מיעוט מפני חופש הביטוי של הרוב?

6. עבודה בזוגות: התביעה לתקינות פוליטית פוגעת בזכות לחופש הביטוי, כיצד יש להכריע?

• להניח בפני התלמידים מקורות שונים העוסקים בשימוש בשפה מרוסנת.

• לבקש מהם לסמן בכל אחד מהמקורות משפט שיכול לסייע להכרעה בדילמה שהוצגה.

• לבקש מהם לבנות באמצעות המקורות השונים, ובאמצעות נימוקים נוספים שהם יעלו, טענה התומכת באחד מצדדי הדילמה.

 

מקורות:

ג'ון סטיוארט מיל, מתוך "על החרות", פרק ב' :

עד כאן הבאנו ארבעה טעמים שונים להוכיח שאושרה הרוחני של האנושות (שבו תלוי שאר אושרה)

מצריך את חופש הדעות והבעתן. את הטעמים האלה נסכם בקיצור:

ראשית, אם בעלי דעה זו או אחרת מוכרחים לשתוק, אי אפשר לנו לדעת בוודאות גמורה שהדעה

ההיא אינה נכונה. מי שאינו מודה בזה, הריהו מניח שהוא עצמו נמנע ממשגה.

שנית, לו גם תהא הדעה המושתקת בלתי- נכונה, אפשר בכל זאת שימצא בה חלק מן האמת. וזהו

למעשה חזיון רגיל מאוד. ומאחר שהאמת בשלמותה נמצאת רק לפעמים רחוקות, או אולי אף לא

פעם אחת, בדעה המקובלת או הרווחת, יוצא לנו שאין שום תקווה שיושלם מה שחסר בה אלא אך

ורק מתוך התנגשותה בדעות מתנגדות.

שלישית, לו גם תהא הדעה המקובלת נכונה, ולא זו בלבד, אלא גם תימצא בה האמת בשלמותה,

אפילו אז, אם לא תינתן הרשות לצאת נגדה במרץ ובכובד ראש, ואם לא ישתמשו ברשות זו, כי אז

תהיה הדעה ההיא לרוב המחזיקים בה רק בבחינת משפט קדום, שלא יבינוה ושלא ירגישו בטעמיה

השכליים אלא במידה זעומה בלבד.

ולא רק זאת, אלא -  רביעית – תהיה סכנה שיאבד עצם מובנה של התורה האמורה, או שיתנוון

כוחה, ושלא תהיה לה עוד השפעה חיונית על האופי ועל ההתנהגות, שכן לא תהיה האמונה אלא

הודאה פורמאלית בלבד, שאין בה שום כוח לטובה, והיא כאבן מעמסה המונחת על הקרקע,

והמונעת בעד כל אמונה כנה ומורגשת בלב שתצמח כפרי השכל או הנסיון האיש

 

חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל י':

אם אחד ראה אדם שעשה עוולה לחבירו ...

יכול לספר הדברים לבני אדם כדי לעזור לאשר אשם לו,

ולגנות המעשים הרעים בפני הבריות.

 

נקודה למחשבה: בין אילו ערכים בא החפץ חיים להכריע?

מה הנימוק להכרעתו?

בהסתמך על דברי החפץ חיים, איזה ערך ניתן להעמיד מול החשיבות לדבר בשפה מכבדת?

 

 

פסחים י"ג עא:

דאמר ר' יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו

שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר

"מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה" (בראשית ז' ח')

נקודה למחשבה: הכתוב נמנע מלציין את הבהמה הטמאה, מה היתרון בכך?

 

בראשית רבה  ל'

בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור

(בשוק העיוורים היו צועקים לחצי עיוור 'רואה די' )

נקודה למחשבה: עם איזה ערך או ערכים ליברליים ניתן לזהות את המובאה מבראשית רבה?

 

מתוך איגרת הרמב"ן:

תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם 

 

תלמוד מסכת חגיגה ג ע"ב

בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה

 הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין

שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד

א-ל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא ...

אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע

את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי אוסרין ואת דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין "

רש"י:

עשה אזניך כאפרכסת, מאחר שכולן לבן לשמים

עשה אזנך שומעת ולמוד ודע דברי כולן

וכשתדע להבחין אי זה יכשר קבע הלכה כמותו

 

נקודה למחשבה:

מדוע חשוב לשמוע דעות שונות?

כיצד יכולה שפה תקינה פוליטית לפגוע בחתירה לבירור האמת?

 


*** זו הזדמנות מצוינת לתרגל עם התלמידים ניסוח תשובה לשאלת עמדה :

"חופש הביטוי מהווה זכות יסוד דמוקרטית.

יש הטוענים כי על המדינה לדאוג למימוש מוחלט של חופש הביטוי.

לעומתם, יש הטוענים כי יש להגביל את חופש הביטוי כדי לא לפגוע באחר".

 

הבע את עמדתך בעניין זה. הצג שני נימוקים התומכים בעמדתך, ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות.

בכתיבתך הקפד על הרכיבים הבאים:

א. טענה  - הצגת עמדתך בעניין באופן  ברור.

ב. הנמקה – הצגת שני נימוקים, שבעזרתם אתה מבסס את טענתך על מושגים וידע מתחום האזרחות

 

עוד בנושא