על צדקה המעבירה את רוע הגזירה

  על צדקה המעבירה את רוע הגזירה   


"ואמר רבי יצחק:

ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה."

(תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ט"ז עמוד ב)

 

"וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון... ותחתוך קצבה לכל בריותיך ותכתוב את גזר דינם: …

מִי יֵעָנִי וּמִי יֵעָשֵר, מִי יִשָפֵל וּמִי יָרוּם,

וּתְשוּבָה וּתְפִלָה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹע הַגְזֵרָה. "

(מתוך הפיוט "ונתנה תוקף" הנאמר בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים על פי נוסח אשכנז )

 

·        אילו מעשים יכולים לשנות גזר דינו של אדם על פי מסכת ראש השנה ואילו מעשים יכולים לעשות זאת על פי הפיוט "ונתנה תוקף"? מה נשמט מן הפיוט?

·        מה יכולה להיות לדעתכם הסיבה להבדל ?  

·        מה המשותף לתשובה, לתפילה ולמתן צדקה ?

 

"ואת העורבים ציוויתי לכלכלך" (מלכים א' י"ז, ד) זה בחינת צדקה.

כי בתחילה כשמתחילין להתנדב לצדקה, אזי צריכין לשבר את האכזריות שלו להפכו לרחמנות,

וזהו עיקר עבודת הצדקה.

כי מי שהוא רחמן בטבעו ונותן צדקה מחמת רחמנות שבטבעו, אין זה עבודה, כי יש גם כמה חיות שהם רחמנים בטבעם, רק עיקר העבודה לשבר האכזריות להפכו לרחמנות.

וזה בבחינת "ואת העורבים ציוויתי לכלכלך" כי העורב הוא בטבעו אכזרי, ונתהפך לרחמנות לכלכל את אליהו [...] ובחינה זו, דהיינו התחלת הצדקה היא קשה וכבדה מאוד...

צדקה היא תמיד התחלה בבחינת "פתוח תפתח" (דברים טו, ח),

שאפילו כשיש פתח והתחלה הצדקה היא פותחת יותר ויותר ומרחבת הפתח יותר,

כי כל דבר ודבר מעבודת השם, כשרוצין ליכנס באותו הדרך ואותו העבודה, צריכין לפתוח שם פתח ליכנס באותו הדרך, וזה בחינת "כל ההתחלות קשות", מחמת שבהתחלה צריכין לשבר ולפתוח פתח מחדש, על-כן קשה מאוד.

וסגולת כוח הצדקה להרחיב ולפתוח הפתח יותר ויותר, כשעושין איזהו פתח באיזה עבודה ונותנין צדקה, אזי הצדקה פותחת ומרחבת הפתח יותר ויותר, כי צדקה היא ההתחלה של כל ההתחלות,

כי היא פותחת ומרחבת כל הפתחים כנ"ל. "

( רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, ד, א-ב)

·        למה מדמה רבי נחמן את נתינת הצדקה ומדוע?

·        מה הם הקשיים שיש לדבריו בנתינת הצדקה ובמפגש עם העני?

·        על פי דבריו, מה יכולה להיות הסיבה שצדקה נמנית בין שלוש הפעולות המעבירות גזירה רעה?

 

 

" ותניא : כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה-

 בית דין מכין ועונשין

 וקופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה

ובית הכנסת ובית המרחץ

ובית הכסא

 רופא ואומן ולבלר וטבח  

ומלמד תינוקות"   (תלמוד בבלי, סנהדרין י"ז, עמוד ב)


·        מדוע לדעתכם הימצאות מערך צדקה עירוני, נכלל בין עשרת הדברים החיוניים בעיר כדי שתלמיד חכם יוכל לגור בה?

על פי דברי הגמרא, באיזו מידה הדאגה לעניי העיר היא באחריות היחידים ובאיזו מידה היא באחריות הקהילה או המדינה? "שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו:

מעלה גדולה שאין למעלה ממנה - זה המחזיק בידי ישראל שמך (= שנעשה עני),

ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עמו שותפות,

או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות ...

פחות מזה - הנותן צדקה לעניים, ולא ידע למי נתן, ולא ידע העני ממי לקח...

וקרוב לזה - הנותן לתוך קופה של צדקה;

ולא ייתן אדם לתוך קופה של צדקה,

אלא אם כן יודע שהממונה נאמן וחכם ויודע לנהוג בה כשורה ...

פחות מזה - שידע הנותן למי ייתן, ולא ידע העני ממי לקח...

פחות מזה - שידע העני ממי נטל, ולא ידע הנותן...

פחות מזה - שייתן לעני בידו, קודם שישאל (= שיבקש).

פחות מזה - שייתן לו אחר שישאל (= שיבקש).

פחות מזה - שייתן לו פחות מן הראוי, בסבר פנים יפות.

פחות מזה - שייתן לו בעצב. "  (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מתנות עניים , פרק י)

 

 ·        על פי שמונה המעלות (= הדרגות) שמונה רמב"ם לנתינת צדקה, מהי הדרגה הגבוהה ביותר?  

·        מה הם, לדעתכם, השיקולים מאחורי הדירוג של רמב"ם?  

·        אילו מאפיינים חשובים לאופן נתינת הצדקה אפשר לזהות בדבריו ?  

·       אילו מן המאפיינים שזיהיתם מתקיימים לדעתכם באופן שבו מסייעת המדינה לאנשים המצויים במצב כלכלי קשה?  

·       מה הייתם מציעים לשנות באופן הסיוע של המדינה או הקהילה בהתאם לדברי רמב"ם? 

 

"...מעבר לתועלת שמפיק העני המקבל מנתינת הצדקה,

 יש בלא ספק גם תועלת חינוכית רבה לנותן.

ההלכה רצתה שכל אדם יצא לפעמים מן העולם האגוצנטרי שבו הוא חי, יסתכל סביבו, ויטה כתף ושכם לשפל ולדך.

גם אם לא יוכל להעניק סיוע של ממש, אין ספק שלעצם הרצון והניסיון לדאוג להם ישנו ערך חינוכי רב עבורו.  

שיקול חינוכי זה הוא גם העומד מאחורי דברי חז"ל -

"ואמר רבי אלעזר: אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה"

(תלמוד בבלי, מסכת סוכה , דף מט עמוד ב)

רש"י מבאר, ש"לפי חסד" מתייחס למידת הטרחה ותשומת הלב שאדם משקיע בנתינת הצדקה:

"...כגון מוליכה לביתו או טורח שתעלה לו להרבה, כגון נותן לו פת אפויה או בגד ללבוש, או מעות בעת שהתבואה מצויה, שלא יוציא מעותיו לאיבוד, שנותן לבו ודעתו לטובתו של עני".

הדגש כאן אינו על איכות הצדקה שקיבל העני, אלא על מידת היגיעה והמחשבה

שהקדיש לה הנותן.

שכרו של נותן הצדקה תלוי במידת תשומת הלב שהעניק לעני, ולאו דווקא בסכום הכסף שנתן.

אין התורה חפצה בדאגה למחסורם של העניים בלבד, אלא גם בכך שאנשים יגלו אכפתיות      

כלפי העניים שמסביבם. "

( מתוך: מחצית השקל, הרב אהרן ליכטנשטיין, שיחה לפרשת כי תישא)

 

 ·        מה העיקרון המשותף בנוגע למצוות צדקה לדברי רבי נחמן ולדברי הרב ליכטנשטיין?

·        איזה נימוק נוסף להימצאות צדקה בין שלושת הדברים שיכולים לקרוע גזרה, אפשר למצוא בדברי הרב ליכטנשטיין?

 

 הערה למורה:

כדי שהדיון לא יישאר עקרוני ותיאורטי,  אפשר לסיים אותו או לפתוח אותו בעדינות ובזהירות הנדרשת בשיחה על המגע האישי של התלמידים ועל העמדות שלהם כלפי עוני, צדקה ופערים כלכליים בעזרת שאלות אלו - 

·        האם אתם או מישהו בקרבתכם פנה פעם לעזרה מתוך מצוקה כלכלית?

·       האם הפנייה הייתה לגורם רשמי כמו ביטוח לאומי או לשכת רווחה או לגוף קהילתי כמו גמ"ח או לאדם פרטי בסביבתכם?

· מה הייתה התגובה? מה היו התחושות ?

·  האם התבקשתם פעם לתרום או לסייע כלכלית במסגרת קהילתית או פרטית ? 

· באיזו מידה נעניתם לבקשה או לחילופין מה היו הנימוקים או הסיבות שלכם לסירוב?

· על מי, לדעתכם, מוטלת האחריות לסייע במצב של מצוקה כלכלית - על אנשים פרטיים, על מסגרת קהילתית או על רשויות המדינה?  

 

ובעזרת אחד מן הסרטונים שבקישורים אלה- 

צדקה תציל ממוות  

מיליונים   


לגרסה להדפסה לחצו כאן

עוד בנושא